בעקבות הנפת שתי הלחם בעזרה בחג השבועות, יצאו שלושה מראשי ישיבת הר הבית במכתב הבהרה לציבור
Skip to PDF content
בחג השבועות עלו שני יהודים, לשטח העזרה בהר הבית, במטרה לקיים הלכה למעשה את מצוות הנפת שתי הלחם. האירוע, שבוצע ללא תיאום עם גורם רבני או הלכתי מוסמך, זכה להדים נרחבים בתקשורת, ועורר שאלות הלכתיות ומעשיות סביב האפשרות לחדש בפועל את עבודת הקרבנות בזמננו.
בעקבות האירוע פרסמו שלושה מראשי ישיבת הר הבית — הרב אליהו ובר (ראש הישיבה), הרב יצחק ברנד (מחבר הספר "בריתי יצחק") והרב אלישע וולפסון (ראש כולל הר הבית) — מכתב תחת הכותרת "לאחינו דורשי הקודש והמקדש", שפורסם ביום ט"ו בסיון תשפ"ה.
הרבנים פותחים את מכתבם בתיאור האירוע עצמו, ומציינים כי היוזמים פעלו על דעת עצמם, ללא ליווי של בית דין או גוף רבני שדן בסוגיה על כל היבטיה. לדבריהם, התוצאה הייתה שעלו שאלות הלכתיות ומעשיות מהותיות שלא נשקלו מראש.
עם זאת, המכתב אינו מסתפק בביקורת. הכותבים מדגישים את חשיבות העלייה להר הבית "בקדושה ובטהרה" כאבן דרך מרכזית לקראת חידוש עבודת הקרבנות ובניין המקדש, כמו שנאמר בפסוק "לשכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים יב, ה).
קריאה לבירור הלכתי מסודר
לב המכתב מוקדש לקריאה ברורה: חידוש עבודת המקדש, כך נכתב, נוגע בהלכות חמורות ביותר, ולכן יש לגשת אליו מתוך בירור הלכתי רחב ומעמיק של תלמידי חכמים, ולא באמצעות יוזמות של יחידים. הרבנים קוראים לכלל תלמידי החכמים לעסוק בבירור הלכות המקדש והקרבנות, ולפרסם מאמרים בסוגיות השונות הטעונות הכרעה, במטרה להגיע בסופו של דבר להחלטה הלכתית מבוררת ומוסכמת.
המכתב מסתיים בתפילה לחידוש עבודת המקדש והקרבנות "כהלכתה, ללא שום מכשול".
הדים ותגובות
האירוע עצמו זכה לסיקור נרחב, ולפי דיווחים באתרי חדשות תואר כמבצע מורכב שבו הצליחה קבוצת העולים, בסיוע הברחת הלחם דרך ביקורת הכניסה, להניף בפועל את שתי הלחם בשטח העזרה. לאחר מכן הכהן והבחור שסייעו לו הוזמנו לשימוע במשטרה.
מכתב ראשי ישיבת הר הבית מצטרף אפוא לשיח הציבורי הרחב שהתעורר בעקבות האירוע, ומבקש להסיט אותו מהזירה של מעשים חד-פעמיים אל עבר בירור הלכתי שיטתי ומוסכם.
