כשם שמשה רבנו לימד מוסר לאחר מלחמת סיחון ועוג על חובת שמירת התורה, כך מלמדים אותנו ניסי דורנו – כיבוש הארץ והגולן – על החובה לשמור על מקום המקדש, לדחות פלפולי שקר המבקשים למסרו לגויים, ולהבין שדווקא אחיזתנו הממשית בהר הבית היא המעכבת את מסירתו רח"ל

כ"ט תמוז תשפ"ו

תמלול

משה רבנו התחיל עם מלחמת סיחון ועוג, אחרי הניצחון, להגיד מוסר, מה שרציתי עכשיו להוסיף על הנקודה מה שנוגע לענייננו. הקדוש ברוך הוא עזר בדור האחרון, כיבושים בצורה ניסית, בצורה של ניסים המלובשים בטבע. הקדוש ברוך הוא עזר בישועות גדולות ונחמות, ממש כיבוש כל ארץ ישראל, וכיבוש הגולן, וכל הכיבושים שזכינו.

זה באמת מחייב אותנו. מחייב אותנו לשמור על כל התורה. לא נוכל להגיד, הקב"ה לא עזר, הקב"ה הוא כן עוזר, העזרה הזאת מחייבת, זה לא סתם. ולא רק שזה מחייב את עצם שמירת התורה, אלא זה גם מחייב לשמור על המקומות האלו. כל הניסים הללו מחייבים אותנו לשמור על המקומות שזכינו לכבוש. וזה מחייב לשמור על המקום.

היה איזה פירסום בפורום של הר הבית, של המקדש. יש איזה יהודי שרוצה לעשות איזה פלפול רחוק, לומר שבעצם מקום המקדש לא נמצא פה, אלא מקום המקדש נמצא בדרום, שם בין כיפת הזהב לכיפת הכסף, יש מקום ריק, ושם היה מקום המקדש.

[שאלה מהקהל: איפה שעוברים?]

– בין כיפת הזהב לאל־אקצא, יש שם רחבה גדולה שאנחנו עוברים בה בכל יום. אז שם לטענתו היה מקום המקדש. אלו דברים בטלים. הוא כתב מאמר של שמונה מאות עמודים להוכיח את זה מכל מיני פלפולים רחוקים. אבל כשמתחילים לראות קצת מה שהוא כותב, רואים דברים בטלים ופשוט שקרים גלויים.

היה כבר פעם עוד אחד, טוביה שגיב, שכתב ספר שלם שלפי דבריו הריבוע של ה‏־500 אמה על 500 אמה נמצא בזווית הצפון־מערבי, וצריך לחתוך שם, וכיפת הזהב היא מחוץ להר הבית. בקיצור, עוד דברים בטלים. ומה המטרה שלו? הוא הלך לשרים ואמר להם: "תשמעו, המקום הזה שנקרא היום כיפת הזהב הוא לא שייך לנו, אין שם בית מקדש ואין שם כלום, אפשר לתת אותו לערבים". זה מה שהוא הלך לעשות, השם ירחם.

יש כל מיני אנשים שחושבים שאפשר לתת את מקום המקדש לערבים. גם אחרי מלחמת ששת הימים היו לצערנו רבנים שאמרו שיש בעיה של כרת וניתן את זה לערבים, והכל יהיה בסדר. וזה באמת החורבן הכי גדול שמוסרים את מקום המקדש. אסור למסור כל מקום, אפילו אם זה לא מקום המקדש. עצם לתת לגוי כל שטח בארץ ישראל זה איסור של "לא תחנם", ואפילו למכור בית לגוי זה איסור, וכל שכן שזה לא שייך לך בכלל, אלא לכלל עם ישראל. אדם שמוסר דבר ששייך לעם ישראל לגוי, עובר על איסור מסירה ועל "לא תחנם", וכל מיני עבירות שבעולם.

אנחנו צריכים לדעת שמה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו – זה מחייב. וזה באמת אחד מן התפקידים שלנו, לשמור על כל המקומות האלו. ופה לצערנו הרב, בגלל שזה מקום קדוש, יש כל מיני סברות לא לעלות להר הבית. אבל אם חס ושלום לא עולים פה, אז המקום הולך לגויים.

היה איזה סיפור עם ראש ממשלה שרצה לעשות הסכם עם ערפאת. ערפאת טען לו: "הרי הרבנים שלכם אומרים שאסור לעלות להר הבית, אם כן תן לי את מקום המקדש, הרי בין כה וכה זה לא שלכם, אז למה שלא תיתן לי את זה לגמרי?". אז הגיע איזה אחד מהשב"כ ואמר בשקט לראש הממשלה: "אבל יש איזה משוגעים של אלבוים שהם כן עולים, אז ממילא אי אפשר לתת, אנחנו צריכים את זה".

אז אמר ראש הממשלה: "אם כן אנחנו צריכים את זה, אנחנו לא יכולים לתת". זאת אומרת שבעצם העלייה פה היא שמעכבת שלא ימסרו את המקום. תמיד יש יצר הרע לתת, והעלייה שלנו מחזקת את האחיזה פה כפשוטו. וזה הכיבוש של ארץ ישראל, חוץ מן המצוות הגדולות שיש פה בתפילה ובהשתחויה בהר הבית.

יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו שיהיה גאולה לגמרי הכל, ונזכה לבניין בית המקדש בקרוב בימינו, אמן.