תמלול הדרשה

אנחנו היום בתקופה של מלחמת ששת הימים שהיה לפני חמישים ותשע שנים, התחיל ב־כ"ו באייר תשכ"ז, עד ב' בסיון תשכ"ז – שישה ימים, שהיה מלחמה עצומה בנסים עצומים למעלה מן דרך הטבע, שבשישה ימים הקדוש ברוך הוא עזר לכבוש את יהודה ושמרון, חבל עזה, ובפרט מקום המקדש מזרח ירושלים הר הבית – הקב"ה עזר בצורה נפלאה. נכון שהיו גם חיילים שנפלו, כמו בכל מלחמה, אבל היה דברים יוצא מן הכלל.

יש פרק בתהלים, פרק צ"ה שבאמת מדבר אלינו, אולי לא כל אחד מבין את ההשלכות של הפרק הזה, אבל זה פרק שכל יהודי מכיר אותו: "לְכוּ נְרַנְּנָה לַה', נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ, נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ, כִּי אֵל גָּדוֹל ה', וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים". המפרשים אומרים שמדובר פה על תקופת הגאולה, שכבר יש הרבה הרבה ניסים שצריכים להודות להקדוש ברוך הוא.

"אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עֹשֵׂנוּ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ". יש פה חז"ל על הפסוק הזה, שאומר איזה דבר, אולי לא כל אחד מבין את המשמעות של הדבר הזה, אבל פה יש דבר גדול מאוד. כתוב פה "היום אם בקולו תשמעו", מדברים פה בתקופה שיש כבר ניסים גדולים, כמו שהמפרשים אומרים שהפרק מדבר בתקופת הגאולה, שכבר יש ניסים גדולים, מזהיר הפסוק "היום אם בקולו תשמעו".

הפסוק הזה מובא בחז"ל על המעשה של אליהו ומשיח, שרבי יהושע בן לוי שאל מתי יגיע משיח. אמרו לו שהוא צריך ללכת לרומי, שם נמצא המשיח. הוא פגש אותו – בחינת משיח, נראה עד כמה זה כפשוטו או לא כפשוטו – על כל פנים פגש את משיח, ואמר לו "היום אם בקולו תשמעו".

אבל הוא לא הגיע.

אז הוא חזר, ואמר שמשיח שקרן, אמר לו "היום אם בקולו תשמעו", והוא לא הגיע.

אמרו לו: הכוונה "היום אם בקולו תשמעו", לא "היום" שיגיע היום. אלא היום, אם בקולו תשמעו, ועדיין לא חזרתם בתשובה.

אז השאלה היא על איזה נקודה הוא אמר שצריכים לחזור בתשובה. באופן כללי, צריך לשמור ולקיים את התורה. אבל מי שמסתכל בפסוק רואה פה משהו אחר. הוא אומר: "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ. אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר. אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי". הוא אמר לו "אל תקשו" – אל תעברו על הלאו על מה שהיה במעשה מריבה שעם ישראל חטא במסה ומריבה, אל תכשלו עוד פעם בחטא הזה. זה דבר אחד.

והזכיר עוד: "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר, וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי, אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי". הוא הזהיר אותו גם על החטא מרגלים שעם ישראל לא רצו להגיע לארץ ישראל. אל תכשלו עוד פעם בחטא הזה. זאת אומרת בחטא של שלא יהיה כמו מסה ומריבה וכן בחטא המרגלים.

ויש לנו פסוק בתורה שכתוב "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה" (דברים ו,טז) התורה אומרת אל תיכשלו עוד פעם מה שהיה במסה ומריבה, וגם אל תיכשלו עוד פעם בחטא המרגלים.

ויש כאן שאלה: מה היה הלאו של מסה ומריבה, מה הלאו הזה.

הרמב"ן בפסוק הזה של האיסור להיכשל בחטא של מסה ומריבה "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה", הוא מסביר שהחטא היה אל תעשו תנאי בקיום המצוות, שאני אקיים את זה רק אם הקב"ה יעשה לנו ניסים וישועות גדולות. אלא אתה צריך לקיים את המצוות בלי שהקב"ה יעשה לכם נסים. אסור לעשות תנאי בקיום מצווה באופן שאני מקיים רק אם הקדוש ברוך הוא יעשה לנו ניסים, אסור את זה. זה מה שהיה במסה ומריבה, הם אמרו אנחנו לא מוכנים לזוז רק אם הקב"ה יעשה לנו ניסים.

למה דווקא את הלאו הזה הוא מדבר פה, למה דווקא עכשיו הוא הזכיר את העניין הזה שצריך להזהר שלא להיכשל בלאו של מסה ומריבה "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה", שלא לסמוך על ניסים?

הפשט הוא: הוא שאל מתי יבוא משיח, יש בני אדם שאומרים שיש מצוות שמקיימים רק כשמשיח יבוא, אז הוא יקיים את המצוות, אם משיח לא בא – אני לא… אני ממשיך מה שהיה עד עכשיו, אני שומר שבת, מניח תפילין… אבל כל מה שעדיין לא התקיים, עדיין לא מורגלים, אז משיח יסדר את העניינים.

פה בא להגיד, משיח אומר: אתה יודע מתי אני בא? בזמן שאתה מקיים את המצוות בלי שמשיח יבוא, בלי שאליהו הנביא יבוא, אז אתה מקיים את המצוות. ואז משיח יבוא. אבל אל תסמוך על איזה דבר שמשיח יבוא ואז נקיים.

ועוד דבר הזכיר פה, יש חטא מרגלים, זאת אומרת אדם חושב, מתי יכבשו את ארץ ישראל? משיח יבוא ויעשה את הענינים. משיח אומר: לא! זה לא ככה. אתה, כל מה שאתה יכול לקיים – אתה צריך לקיים, ולא תסמוך לעשות תנאי שמשיח עליון ואליהו הנביא יבואו.

זה המסר שאמר פה משיח "היום אם בקולו תשמעו, אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר", אל תיכשלו בחטא הזה של "לא תנסו את ה' אלוקיכם כאשר ניסיתם במסה". יש הרבה דברים שחושבים שצריך לסמוך על משיח שיפתור את הענינים, אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נהיה שותפים בפעולה בתהליכי הגאולה, ולא לסמוך שמשיח יעשה לנו את הכל.

אנחנו מוצאים בסדר הגאולה בגמרא מגילה דף יז כתוב, שסדר הגאולה הוא לפי סדר הברכות שיש לנו. בסדר הברכות של שמונה עשרה, יש קיבוץ גלויות, ואחר־כך השיבה שופטינו, ואחר־כך ולמלשינים אל תהי תקוה, ואחר כך על הצדיקים, ואחר־כך ובנה ירושלים, ואחר־כך את צמח דוד. חז"ל אומרים שסדר הגאולה יהיה בצורה כזו: קודם יהיה קיבוץ גלויות, אחר־כך השיבה שופטינו, אחר־כך ביעור הרשעים, ואחר־כך הרמת קרן הצדיקים, ואחר כך ירושלים, ורש"י אומר ש"ירושלים" הכוונה בית המקדוש, ואחר־כך משיח במלכות בית דוד.

רואים מפה שהסדר לא מתחיל במשיח, משיח הוא השלב השישי של סדר הגאולה. אבל קודם יש כבר קיבוץ גלויות. אנחנו זכינו כבר לקיבוץ גלויות. יש עכשיו דיון אם אנחנו נמצאים רוב יהודים בארץ ישראל, או לא. יש נושא לדיון, אבל ודאי שקרוב לסביבות החצי כבר נמצאים פה. יש כבר קיבוץ גלויות בצורה עצומה.

וההמשך הוא, שצריכים להשים שופטים הגונים, צריך לבער את הרשעים, זאת אומרת שבתקופת קיבוץ גלויות עדיין יש פה שופטים לא טובים, רשעים, "השיבה שופטינו כבראשונה והסר ממנו יגון ואנחה" – הם מביאים את היגון ואנחה, צריכים להסיר אותם להקים פה שופטים טובים, ולבער את הרשעה. זה הכל צריכים לעשות, לא לסמוך על משיח, משיח יבוא בסוף, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

עכשיו הקדוש ברוך הוא גלגל את הישועות שהיה במלחמת ששת הימים בצורה עצומה, אז יש פה כמה דעות בזה, מה היה בתקופה של מלחמת ששת הימים, האם אנחנו צריכים להודות לקדוש ברוך הוא על הישועות שעשה. או אומרים: לא, זה לא לפי המחשבה שלנו, שכל תהליכי הגאולה זה דווקא על־ידי משיח ואליהו הנביא, רק זה תהליכי הגאולה. כל זמן שלא היה משיח ולא אליהו הנביא, ממילא זה לא קשור לתהליכי הגאולה, שגאולה הכוונה משיח, בלי משיח אין גאולה כאלו דעות יש פה.

אנחנו רואים בדיוק לא ככה, משיח עצמו אומר אני אבוא כשאתם תקיימו את התורה, זאת אומרת, אל תסמוך על משיח, תעשה כל מה שאתה יכול לעשות.

וממילא, כל מלחמת ששת הימים זה הכנה לגאולה, זה אחד מהשלבים, שהקב"ה נתן לנו לכבוש חלק יותר. מקודם כבשו את ארץ ישראל, אבל בלי ירושלים, בלי יהודה ושומרון. במלחמת ששת הימים זכינו ליהודה ושומרון, עזה, רמת הגולן, והעיקר: בית המקדש – מקום המקדש על כל פנים.

ואנחנו צריכים פה עכשיו מן הישועות האלו להמשיך לעשות כל מה שאפשר לעשות, זה כולל כל ההכנות לבנין בית המקדש, כל ההכנות להשיב שופטים כמו שצריך, לבער את הרשעה, כל דבר שבתפקיד שלנו, בהשתדלות. בודאי הכל בסיעתא דשמיא, בלי סיעתא דשמיא אי אפשר לעשות שום דבר, אבל אנחנו צריכים לראות שיהיה פה ממשלה על פי תורה שעושה את המשפט על־פי תורה, שעושה את הכיבוש של ארץ ישראל על־פי תורה, שעושה מלחמות על־פי תורה, וגם כולל בית המקדש. עניין זה יש לנו חיוב גדול לעשות כל דבר לקידום הגאולה.

ולפעילות הזו, לצערינו יש הרבה מתנגדים, כל דבר שמרגישים שיש איזה קידום לגאולה כבר יש התנגדות, יש התנגדות אפילו לדבר על הענינים האלו.

ובאמת שזה העבודה של קדושת ציון, להכניס לתוך הציבור שאנחנו צריכים להיות פעילים בתהליך הגאולה. זה לא דבר שהכל בדרך ניסי, הכל יבוא מן השמים משיח ואליהו הנביא יסדרו את הכל. זה לא ככה. מי שחושב שאם אפשר לעשות איזה מצווה, איזה פעילות, ואומר: נכון שיש לי אפשרות לעשות את זה, אבל אני מחכה למשיח שיסדר את הענינים, הוא עובר על לאו דאוריתא של "לא תנסו את ה' אלוקיכם כאשר ניסתם במסה", החטא הזה שאומרים אנחנו לא זזים, רק אם הקדוש ברוך יעשה לנו ניסים. אסור לסמוך על זה. ניסים – עושה הקדוש ברוך הוא. בזמן שהוא רוצה לעשות ניסים – עושה ניסים, הקדוש ברוך הוא יכול לעשות ניסים אם הוא רוצה, אבל זה לא שאנחנו יכולים לסמוך על זה שאנחנו לא נעשה מה שאפשר לעשות כי צריכים תנאי של משיח.

הנקודה הזו היא אחד מן הבעיות הגדולות שנמצאות בחלק גדול מן הציבור, שרוצים לעשות תנאי בקיום מצוות, שמשיח יבוא. אחד מן הדוגמאות הקלאסיות בנושא זה, זה מצוות תכלת שהתגלה בדור האחרון שהרבה אומרים אה"נ יש לנו מספיק ראיות שזה התכלת, אבל זה שייך למשיח, אין לנו חלק בזה. וזו טעות חמורה, כי קיום מצוות צריך לעשות, ובלי לקשר שמשיח כן יבוא או לא יבוא, ודאי שהוא יבוא, אבל את המצוות צריך לקיים גם עכשיו.

זה עכשיו התפקיד שלנו, מה שאפשר לעשות, ולהקים פה ממשלה על־פי תורה, משפט על־פי תורה, וכל מה שקשור להכנה לבית המקדש ולקרבנות צריכים לעשות מה שאפשר לעשות, ואז השם יעזור שבקרוב באמת יבוא משיח צדקנו בקרוב במהרה בימנו אמן