[סי' א] בדין אבא שאול ● [סי' ב] בענין חליצה מעושית
מדור השקפה ודרוש: [סי' ג] מאמרי הזוהר ● [סי' ד] התורה והמנהג ● [סי' ה] דרוש בפרשת אורו של משיח (יהודה ותמר)
Skip to PDF content
מרן הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל מביא את דעת מו"ר שליט"א: אם נחזיר את היבום ליושנו – נקרב את הגאולה
ציטוט מתוך עלון "בית נאמן"
(גליון 97 פרשת בא, ד' שבט תשע"ח):
הנה בתורה יש דבר כזה: "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח" (דברים כ"ד ה'). מה היופי בהלכה הזאת? היום אדם בן עשרים שהלך לצבא והשאיר את אשתו בבית, ואחרי כמה חודשים קרה מה שקרה והלך, אז אם אשתו לא בהריון ויש לו אח קטן בן שנתיים, היא צריכה לחכות לפחות אחת עשרה שנה עד שתעשה חליצה, ובינתיים היא תישאר עגונה. ולפחות היו עושים יבום, אבל היום לא עושים את זה. אמנם הרב עובדיה ע"ה היה בעד היבום (שו"ת יביע אומר ח"ו חאה"ע סי' י"ד), וחכם אחד אשכנזי רבי יצחק ברנד (ספר יבום או חליצה) אמר שאם נחזיר את היבום ליושנו נקרב את הגאולה, והביא לזה מקורות מהזוהר ועוד (וע"ע במבוא לארים נסי – יבמות עמו' 10). אבל לא כולם יכולים לייבם ולא תמיד אפשר לעשות את זה, וגם ע"פ החוק כאן עושים רק חליצה (ויוצא מן הכלל כאשר הרב היה עושה דבר כזה, שהיו מורידים את הראש לפניו). וא"כ האשה העלובה הזאת תשב ותחכה עד שיהיה בן שלוש עשרה ושיביא שתי שערות כדי שיחלוץ לה. אבל אם היינו אומרים ששנה ראשונה לא ילך לצבא, מן הסתם האשה כבר בהריון ואין לה את הבעיה הזאת. פעם אמרתי למישהו שיכניס את החק הזה בכנסת, ואמר לי שאף אחד לא יקבל את זה. ואפילו שזה חק כ"כ "הומני" שמבינים אותו בשכל הם לא מקבלים אותו, כי אי אפשר להם לקבל מה שכתוב בתורה…
