ויתד תהיה לך על אזניך ● שופרות יריחו ● משמעות הרמב"ם ● ענין של חפירה ● בענין ספר תורה של המלך ● מצות ונשמרת ● לעבור על איסור תורה בענין סגולי ● כללא דמילתא ● ד' דברים שפטרו במחנה ● היתר החפץ חיים ● עד רדתה רק במלחמת יהודים ● ביאור הפסוקים של ויד תהיה לך מחוץ למחנה ודין יתד ● הבדל בין בא במחתרת ובין…
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד" כלול במצוות "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" ● המחלל שבת או שמיטה מפסיד גם שכר שש ● במצות זכור את יום השבת לקדשו כלול גם לומר שבת שלום או גוט שבת ● מצוות ובו תדבקון ● חשיבות זכירת מעשה בראשית בשעת עבודה בששת ימי המעשה ● זכירת יומי חול במספר שקשור לשבת, או על שם של שמות הגוים ועבודה זרה ● הבעיה הגדולה…
בענין צירוף כל הכוחות של כלל ישראל ● המזבח כולל כל כלל ישראל ● שלשה סיבות לחנוכה ● מקורות שעיקר שם "חנוכה" הוא על שם חנוכת המזבח ● תירוץ על קושיית הבית יוסף למה מדליקים ח' ימים ● חנוכה של נרות ● כוונה בשעת הדלקת נרות של חנוכה ● יש לעשות תפילות והשתדלות לממשלה שתבנה את בית המקדש
הרגשות סותרות בראש השנה ● מקור שלא לבכות בראש השנה ● המקור לבכות ● חילוק ● זהירות מכעס בראש השנה ● יסוד תשובה לחזור להקב"ה ● השואה לא מזכירים בראש השנה ואילו הקמת המדינה כן מזכירים בראש השנה ● ראש השנה מחבר בין ישראל לאבינו שבשמים ● הקשר בין תקופת עזרא לתקופה שלנו בנוגע לראש השנה
אם יש לפניו כמה נפגעים ואינו יכול לטפל בכולם ● בענין נתוחי מתים ● כל היוצאים להציל חוזרים בכלי זיינם למקומן ● אם יש חיוב לאנשי הצלה להפעיל מכשיר הקשר כל הזמן ● קדימה בחולים ● ועוד
למה מצוות חג הפסח מתחילים ב"החודש הזה לכם" ● יסוד הגאולה הוא התחדשות ● חידוש קרבן פסח ע“י החתם סופר ● חיוב לגדל תלמידי חכמים שמוכנים לחדש מצוות שנתאפשר קיומם ● אי אפשר לעקור דבר מן התורה
אם היה השעון שבת מכוון מבעוד יום, האם מותר לעשות בשבת את הדרוש שיפסיק את הזרם החשמל בשעה מסוימת
הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת ● יסוד התקנה - פרסומי ניסא ● בזמן שיש הרבה חילונים שאין מדליקים כלל ● יסוד ענין פרסומי ניסא ● רדיפת הדת במרחב הציבורי ● צורת הדלקה בכיכר ● סיכום
טיול בחול המועד ● והאם יש מצווה לטייל בארץ ישראל ● זהירות בכללי הבטיחות
למאי נפקא מינא אם אסור מצד מלאכת כותב ● כתיבה בחול המועד ● קושיה מפנקס של חנוונים ● כתיבה בשבת במחשב ● דברי השבט הלוי לענין שבת, שהמלאכה היא מצד מה שנמצא על המסך ● לסברת השבט הלוי מחשב נייד בודאי אינו כתב של קיימא ● דעת השבט הלוי לענין חול המועד ● בענין כתיבה בשבת במחשב מצד מה שנרשם בדיסק ● [א] סימנים נחשב כתב…
למה אין חיוב של כוס חמישי ● תכלית יציאת מצרים כדי להגיע לארץ ישראל ● עוד מקורות לזה ● ג' תירוצים לקושייה הכוס החמישי ● השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל ● יסודי התורה ויסוד עם ישראל עיקרו בארץ ישראל ● מה הסיבה לטעויות כאלה ביסודי הדת ● בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו ● הטענה שלום תמורת שטחים הוא טעות חמור בהבנה מה זה ארץ…
בראש השנה אומרים בתפילה פסוקי מלכויות ● חז"ל תיקנו לא לומר פסוקים של פורענות, כמו הפסוק שמדבר על השואה "חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה', אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" ● אבל הפסוק הבא כן אומרים "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִימוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם" - שאחרי כל הצרות עם ישראל יגיע לארץ ישראל
יש לי חידוש לומר בענין השיטה שצריך ס' ריבוא. הנה הרמב"ן וכן הרבה ראשונים הקשו דמאיפה יש לזה מקור בגמרא שצריך ס' ריבוא. והגמ' מחפשת דברים שהם כרמלית, ולמה לא קאמרינן רחוב שאין בה ס' ריבוא, ועוד כאילו קושיות חזקות שכמעט שאין תשובה ברורה על זה כשתעיין
בס"ד בענין הוצאת שבת דרך מלבוש גמ' פ. אמר רבא הוציא שתי אותיות וכתבן כשהוא מהלך חייב, כתיבתן זו היא הנחתן, וכעין זה איתא בתוס' קב. ד"ה והוציאו בפיו, שאדם שמוציא ככר בפיו ובלעו בשעת הילוך חייב שבליעתו הוא הנחתו וע' בתוס' דף ה: ד"ה אגוז שמדויק מזה שאם הניח אדם חפץ על אדם כשהוא מהלך לא נקרא הנחה שכאו משמע שרק בכתבן שהוא מניח באופן…
ה' פירושים למה אסור להפליג בספינה תוך ג' ימים קודם השבת ● היתר חילול שבת במצור האם זה מדין פיקוח נפש או אף בלי זה ● ראיה לדעת הרז"ה ● הבעיה של היתר פיקוח נפש ● סתירה בדברי הב''י ● בענין היתר חילול שבת מפני מלחמת רשות