מה הקשר בין פרשת נדרים לפרשיות של מלחמה וארץ ישראל • המגלה עמוקות: למה בני גד וראובן לא נכנסו • הרד"ק על בני גד • בני ט' מידות לא רוצים להכנס לארץ ישראל • בזה מבואר הקשר בין הפרשיות • אין לראשי המטות להטיל חומרות בחיי אישות שלא מן הדין • חז"ל דאגו שאשה לא תתגנה על בעלה • ביאור הקשר של זבולון לבית המקדש

דרשת מורינו הרב שליט"א בענין

נמסר ביום כ"ב תמוז תשפ"ו בהר הבית

תמלול • סוד הקשר בין שלום בית לכיבוש הארץ

פרשת מטות פותחת בדיני הפרת נדרים, ומיד לאחר מכן – מלחמת מדין וכיבוש הארץ. שלום בית הוא התנאי ליציאה למלחמה בלי חשש ליצר, ומכאן זכותו של הבעל להפר את נדרי אשתו. בני גד ובני ראובן סירבו להיכנס לארץ, ולפי ה"מגלה עמוקות" הסיבה היא פגם שהיה בלידתם – "בני ט' מידות". פגם בזיווג בין איש לאשתו שקול לחציצה המונעת כניסה לארץ, כפי שמבואר מדברי הרמב"ן על מעלת ארץ ישראל וסוד ברית המילה. ומכאן גם מקור לביאור עומק החורבן והשואה בדורות האחרונים, הקשור לבני ט' מידות שמתו במדבר העמים

אנחנו קוראים היום פרשת מטות־מסעי. פרשת מטות מתחילה עם פרשת נדרים. מה שכתוב מפורש בתורה, שאישה כשהיא בת שנודרת נדר ואביה לא מסכים, הוא יכול להפר. אחר כך ארוסה צריכה הסכמה מן הארוס ומן האבא. אחר־כך אישה נשואה, אם בעלה רוצה להפר, יכול להפר את הנדר.

חז"ל הוסיפו גם כן שכל אחד יש לו גם התרת נדרים, זה כבר בדרך רמז. לא מפורש בתורה, אבל יש רמז "ראשי המטות", חכם יכול לבטל את הנדר מדין התרה. אבל מה שמפורש בתורה זה הסוגיה של האבא והבעל שיכול להפר את נדרי אשתו.

ואחר כך מתחילות מלחמות: מלחמת מדין; אחר כך הפרשה של בני גד ובני ראובן עם ההסכמה עם התנאי של בני גד ובני ראובן; פרשת מסעי כולה כמעט הכל מדבר על חלק ממלחמות עם ישראל של מצוות כיבוש ארץ ישראל והגבולות.

והשאלה היא איך נכנסה פה פרשת מטות – פרשת הפרת נדרים, בהקדמה למלחמות? איך זה נכנס פה?

אז כתוב במלחמת מדין שהיו מסירים את התכשיטים מן הנשים שהתקשטו והסירו מהם, והביאו אחר כך קורבן על איזה הרהור מחשבה שהיה. ובכל זאת לא נכשלו, "לא נפקד ממנו איש" חז"ל אומרים – "לא נפקד ממנו איש בעבירה". אף אחד לא חטא, זה ניסיון לא פשוט. שהרי זה לא כמו מלחמת שבעה עממים שהורגים כולם – אנשים נשים וטף. פה במלחמת מדין, שאולי היו צריכים להרוג את כולם, אבל בסוף לא הרגו את כולם.

אז הכלל הוא איך אדם יכול להתגבר על יצרו בשעת מלחמה? יש נשים, יש כל מיני ניסיונות לא פשוטים במלחמה. אם הוא בסדר עם אשתו, אם הוא ואשתו, הוא יודע שהיא מחכה לו והוא בשלום איתה, אז הוא יוצא למלחמה ויודע שאין פה מה לחפש מישהי אחרת, כיוון שיש לו אישה בבית והכל מסודר. אבל אם הוא מסוכסך עם אשתו, אם היא מתנהגת בצורה שזה מפריע לו, והוא לא מסתדר איתה, אז היצר הרע הרבה יותר גדול כיוון שאין לו "פת בסלו".

אז התורה פה אומרת, שאם אישה מתחילה לעשות איזה נדרים שזה מפריע לו, הוא יכול להפר את הנדר. אם זה לא מתאים לו, אם הוא לא רוצה – יכול להפר את הנדר. יש נדר וזה חל, אבל הוא יכול להפר, כדי לשמור בין איש לאשתו, הוא צריך להיות מסודר עם אשתו. אחר כך הוא יוצא למלחמה, אז היצר הרע הרבה פחות, יש לו "פת בסלו", ממילא אין כל כך חשש שייכשל חס ושלום בדברים שלא צריכים להיכשל. זה ההקדמה למלחמות.

אחר כך יש עוד דבר, אולי אמרתי את זה כבר פעם, אבל לא משנה, נגיד את זה עוד פעם – בעניין בני גד ובני ראובן. בני גד ובני ראובן לא רצו להיכנס אל עבר הירדן, לא רצו להיכנס לארץ ישראל. יש אחד מן גדולי המקובלים, "מגלה עמוקות", הוא שואל למה דווקא בני גד ובני ראובן לא רצו להיכנס לארץ ישראל? מה העיקר דווקא בבני גד ובני ראובן?

אז הוא אומר בגלל שהיה איזה פגם. איך נולד ראובן? יעקב אבינו רצה להתחתן עם רחל, ובסוף לבן הכניס את לאה, אז הוא חשב על רחל ולקח את לאה. אז יש איזה פגם, שחז"ל קוראים לזה "בני ט' מידות", אדם חושב על אישה אחרת, יש איזה פגם. מי שיש לו פגם בזיווג, אז הוא לא רוצה להיכנס לארץ ישראל. תיכף נראה מה הקשר.

גד – רמוז בפסוקים – בשעה שלאה הכניסה את זלפה ליעקב, זה היה בלי שידוכים, פתאום הכניסה אותה בלי הכנות. ברחל שהכניסה את בלהה ליעקב, היא דיברה איתו, והיה הכנות ושידוכים; אבל בלאה שהכניסה את זלפה זה היה בלי שידוכים. ממילא היה פגם בזיווג, זה שכתוב "בגד" לשון בגידה. וממילא הוא לא רוצה להיכנס לארץ ישראל.

יש רד"ק בדברי הימים שהוא כותב שבאמת זלפה לא רצתה להתחתן בכלל עם יעקב, ולאה כפתה אותה, לחצה עליה. ויש מדרש מפורש שראיתי את המדרש הזה, שלא רצתה, אז באמת היה בחינת "בני אנוסה", שהיא לא רצתה. ממילא היה פגם בגד, ממילא לא רצה להיכנס לארץ ישראל.

כך יוצא מן ה"מגלה עמוקות". השאלה היא ככה: מה הקשר יש בזה? מה הקשר יש בין זה שיש איזה פגם, לבין זה שלא רוצה להיכנס לארץ ישראל?

אפשר לפרש את העניין, בגלל שכל העניין הזה של חיבור הקדוש ברוך הוא עם כלל ישראל זה דומה לאיש ואישה. כל ספר שיר השירים זה המשל והנמשל, המשל זה איש ואישה, והנמשל זה הקדוש ברוך הוא עם כלל ישראל. וגם ארץ ישראל זה החיבור עם הקדוש ברוך הוא. הרמב"ן אומר למה ארץ ישראל כל כך חשובה? מפני שהנהגת הקדוש ברוך הוא בארץ ישראל היא בחיבור ישיר בלי הפסקות, בלי חציצות, מה שאין כן בחוץ לארץ זה דרך שלוחים, דרך שרים, לא ישיר.

אז ממילא, כיוון שהעניין של החיבור של הקדוש ברוך הוא עם כלל ישראל הוא דומה לחיבור של איש ואישה, ממילא אם יש פגם בחיבור בין איש לאישה, אז ממילא גם כן לא יכולים להיכנס לארץ ישראל. וזה היסוד גם של מצוות מילה, שכתוב מפורש שבתורה שבזכות מצוות מילה זוכים לארץ ישראל. חז"ל אומרים בברכת המזון צריכים להזכיר ברית מילה, למה ברית מילה וארץ ישראל, מה הקשר? אתה חותך את הערלה וזוכים לארץ ישראל?

הפשט הוא שהערלה חוצצת בין איש לאשתו, ממילא אם יש חציצה אז הזיווג לא בשלמות. אתה חותך את הערלה, הזיווג הוא בשלמות, וממילא אפשר להגיע לארץ ישראל ששם החיבור של הקדוש ברוך הוא עם כלל ישראל הוא בלי חציצה.

ממילא כמו שזה הפגם, הערלה החציצה הפיזית חוצצת בין איש לאשתו, אז אם יש בני ט' מידות – זאת אומרת שיש איזה פגם, הוא חושב על אחרת, או שהוא שונא אותה או היא שונאת אותו – אז יש פה פגם, ממילא לא יכולים להיכנס לארץ ישראל. זה קשור אחד לשני.

זה הסברתי איזה דבר שממש דברים נוראים, ברוך השם שהתגלו. חז"ל אומרים בגמ' שכתוב בספר יחזקאל הנביא "וברותי מכם המורדים והפושעים בי", זה בני ט' מידות, כך חז"ל אומרים. נשאלת השאלה: "וברותי מכם המורדים והפושעים בי", זה יכול להתפרש גם על מחללי שבת, על עובדי עבודה זרה, על כל מיני עבירות. איך חז"ל הגיעו לפסוק הזה שמדברים פה בבני ט' מידות? איך חז"ל הגיעו לזה? זה חסר פה בפשט.

התירוץ הוא: צריכים ללמוד את כל הפסוק, חז"ל תמיד מביאים רק חצי פסוק: "וברותי מכם המורדים והפושעים בי, מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא". זה הפסוק. בפסוק כתוב שיש פה שני קיבוצי גלויות. קיבוץ גלויות אחד הוא שהקדוש ברוך הוא מביא את עם ישראל מקיבוץ גלויות למדבר העמים ושם הורגים אותם, זה קיבוץ גלויות הראשון. ואחר כך קיבוץ גלויות השני שמביאים את כל עם ישראל לארץ ישראל, ושם אפילו אם חוטאים ופושעים, הקדוש ברוך הוא אמר: "ואעשה למען שמי" כדי שלא יתחלל בגויים, אז אני מביא אותם לארץ ישראל.

אז יוצא שגם אלו שהגיעו לארץ ישראל הם חוטאים ופושעים, רק בגלל "ואעשה למען שמי" אני אביא אותם לארץ ישראל. אז למה אלו של בני ט' מידות הם לא מגיעים לארץ ישראל? אבל לפי ה"מגלה עמוקות" זה מיושב, כיוון שבבני ט' מידות יש פגם, בזיווג וממילא הם לא מתחברים, ממילא לא יכולים להגיע לארץ ישראל, כיוון שלא יכולים להתחבר עם הקדוש ברוך הוא.

ממילא אלו, אפילו לא עוזר העניין של "וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם". מה זה "ואעשה למען שמי"? שהגויים לא יגידו שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעזור לעם ישראל. איך הגויים לא יגידו שהקדוש ברוך הוא לא עוזר לעם ישראל? כשעם ישראל מגיע לארץ ישראל. אם עם ישראל בחוץ לארץ והורגים אותם ומשמידים אותם, אז הגויים יגידו הקדוש ברוך הוא עזב את עם ישראל. אבל בזמן שעם ישראל חוזר לארץ ישראל, באופן כזה הגויים יראו כבר שהקדוש ברוך הוא עוזר לעם ישראל. אז יתקיים פה "ואעשה למען שמי", אפילו לא ראויים, אפילו חוטאים ופושעים.

אבל בזמן שעם ישראל, אם יש בני ט' מידות שלא רוצים את ארץ ישראל – כמו בני ראובן וגד שהיה להם בעיה – ממילא הם לא הגיעו לארץ ישראל, אז לא יתקדש שם שמיים על ידי זה של "ואעשה למען שמי". ממילא הם לא יכולים להגיע לארץ ישראל, ממילא הם ימותו בארץ העמים.

וזו הסיבה שכתוב מפורש בגמרא, שעיקר הסיבה של השואה הייתה בגלל בני ט' מידות, מה שחז"ל אומרים – "וברותי מכם המורדים והפושעים בי", זה בני ט' מידות שהם ימותו במדבר העמים. ואחר כך הקיבוץ גלויות השני, אפילו חוטאים ופושעים, אבל כיוון שרוצים להגיע לארץ ישראל, ממילא הם זוכים בגלל הסברא של "ואעשה למען שמי", וגם בשביל ברית האבות. ברית אבות זה גם כן להגיע לארץ ישראל.

אז מי שלא רוצה להגיע, אין לו את הזכות הזאת. אבל מי שכן רוצה להגיע לארץ ישראל, הם זוכים אחר כך להגיע לארץ ישראל בזכות "וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם", ובזכות ברית אבות. ברוך השם אנחנו זוכים להיות פה.

אז זה מובן גם כן הקשר של פרשת מטות שמתחילה לפני כל הסיפור עם בני גד וראובן, מתחילים בהפרת נדרים שיהיה שלום בין איש לאשתו, ואחר־כך יכולים באמת לכבוש את ארץ ישראל כמו שצריך.