הפסק הנורא שיצא ביום שישי שעבר להכשיר כל הגרים של הצבא, אף שיודעים שהדרכתם הוא ע"פ הרפורמים והקונסרבטיבים ואומרים להם שהתורה לא מחייבת בעצם רק הצהרה פיקטיבית בב"ד של אורטודוקסים, כדי שיהא נקרא כאילו גיור אורטודוקסי, הוא ממש עקירת התורה

הפסק הנורא שיצא ביום שישי שעבר להכשיר כל הגרים של הצבא, אף שיודעים שהדרכתם הוא ע"פ הרפורמים והקונסרבטיבים ואומרים להם שהתורה לא מחייבת בעצם רק הצהרה פיקטיבית בב"ד של אורטודוקסים, כדי שיהא נקרא כאילו גיור אורטודוקסי, הוא ממש עקירת התורה, והרי קבלת המצוות הוא עצם מהותו של הגיור כמבואר ברמב"ם פי"ג מאיסורי ביאה א)  בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן. (ב) מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו. (ג)  וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות, ע"י כל ישראל הקריבום. (ד) וכן לדורות, כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה, צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן, שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן, אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת  קרבן. 

ורואים מכל זה, שלפי הרמב"ם קבלת מצוות הוא עצם מהותו של הגיור ובלי זה לא נקרא כלל גר שבא להתגייר, והוא למד זה ממעמד הר סיני, וכך מבואר בדבריו פי"ב הל' י"ד וי"ז, ושאר הראשונים כתבו, שקבלת מצוות בפני ג' מעכב, (תוס' יבמות מה: ד"ב מי, וברא"ש רמב"ן רשב"א נמוקי יוסף שם וכן נפסק בש"ע ס' רס"ח סע' ג') ורואים מזה שקבלת מצות מעכב.

ומה שאומרים את הנוסח של קבלת מצוות בפה ולא מקבלים זה בלבם, לא שווה כלום, ואין זה אלא פטומי מילי בעלמא ודיבור של סרק ופיקטיבי ואין לו שום ערך,

וכן הריטב"א מסביר למה גר לשם אשה כשר בדיעבד (יבמות כד:), משום אגב האונס גמר ומקבל מצוות, וזה שייך אם רצונו להכנס לתוך ציבור שומר תורה ומצוות, אבל אם רצונו להכנס לתוך ציבור חילונים, אין לנו שום סיבה לתלות שרצונו לקבל באמת המצוות, (כעין זה שו"ת היכל יצחק אבן העזר א סימן כא ד"ה (ג) ודע) ואלו גיורי צבא דרך כלל לא רוצים להכנס לציבור שומרי תורה ומצות, וכ"ש כשאומרים להם מפורש שהקבלה לא מחייב כלום.

ואף שידענו כבר מקודם שהרבה גרים הם לא בסדר, אולם גם את מי שחשבו עד עכשיו שהגיור שלו הוא בסדר, מכל מקום מי מקבל את הפסק להכשיר את כל הגרים האלו, אז מכאן ולהבא הפסיד נאמנות שלו. וכל רב שתומך בפסק הזה, אין עוד שום חזקה לכל גיורים שעושה, ולא על גר שמעיד עליו שהוא כשר. ואין בזה שום הבדל בין ספרדים לאשכנזים.

וכל הפסק הזה מכניס את כל הרבנות בערעור, וצריך לבדוק אחר כל גר או בן גיורת של הרבנות אם הוא אמיתי, ואין שום חזקת כשרות על כל הגיורים שנעשים ע"י הרבנות.

נכתב בצער גדול

יצחק ברנד,

מחבר ספר בריתי יצחק על גרות ועירובין.

י"א שבט תשע"א,

שו"ת היכל יצחק אבן העזר א סימן כא מהרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל הרב הראשי לישראל

(ג) ודע שאעפ"י שהדין כבר מימי התנאים ז"ל הוא שבדיעבד כולם גרים הם, יש לי חשש רציני בזה"ז, לפי שלפנים בישראל, היה העבריין נבזה ונרדף בעמו, וע"כ כשקיבל עליו גוי יהדות, אעפ"י שהסיבה הראשונה שהניעתו לכך היתה אישות, הרי ידע שיהא מצבו רע מאד בחברה היהודית, (ומהחברה הגויית יהא תלוש ונעקר), אם לא יתנהג כתורה, משא"כ בימינו שכ"כ הרבה יש חפשים, ולא רק שאינם מתקשים בגלל זה, אלא שעומדים עוד בראש האומה והקהלות, וע"כ יש לחוש שאיננו באמת מקבל עליו לשמור את המצוות, אלא שמשום הסיבה, הוא אומר בפיו, אבל לבו בל עמו, והריטב"א אומר שאגב אונסו גמר וקיבל, ובימינו י"ל שאגב אונסו הוא אומר מה שאומר אבל למה לו לגמור בדעתו לשמור באמת וד"ל, וע"כ היום האחריות מוטלת ביותר על הרב להתבונן בכל מקרה עד שתתישב דעתו עליו שבני אדם הללו מסתבר שבאמת ישמרו את דת קדשנו.